Skip to main content

האוטובוסים של העתיד: רכבים חשמליים יותר ומזהמים פחות

רכבים חשמליים

כשאנו בסונול EVI מדברים על המהפכה החשמלית המתחוללת בעולם ושאנו לוקחים בה חלק באמצעות פרישתן של עמדות הטענה רבות ברחבי הארץ, אנו עוסקים בעיקר ברכבים פרטיים. עם זאת, חשוב להבין שהמהפכה החשמלית אינה מוגבלת רק לתחום הרכב הפרטי, אלא מדובר במהפכה רחבת היקף אשר אמורה בסופו של דבר לכלול גם את מערך התחבורה הציבורית.

תדמיינו לכם עולם שבו לא רק כמות כלי הרכב הפרטיים שמונעים בדלקים מזהמים ומציפים את הכבישים תצטמצם באופן משמעותי, אלא שגם כלי התחבורה הציבורית ובפרט אוטובוסים, ייהפכו לכאלו המונעים באמצעות מנוע חשמלי. מלבד צמצום משמעותי של היקף זיהום האוויר העולמי, העלאת איכות החיים ושמירה על איכות הסביבה, צעד זה עשוי אף להפוך את השימוש בתחבורה ציבורית ואת ההשקעה בה למשתלמים הרבה יותר.

התקנות הסביבתיות השונות שקבעו ממשלות ברחבי העולם לגבי הורדת רמות זיהום האוויר במרכזי הערים הגדולות, הביאו גם את מפעילות התחבורה הציבורית מרחבי העולם ואף אצלנו בארץ, להתחיל ולפנות לכיוונים חדשים, שיביאו לצמצום הזיהום שכלי התחבורה שלהם פולטים. האפשרות המשמעותית והמרכזית העומדת בפניהם כיום לשם כך היא האופציה החשמלית.

תחבורה ציבורית חשמלית – חזון שהולך וקורם עור וגידים בכל העולם

בעולם לא חסרות כיום דוגמאות כיצד התחבורה הציבורית הולכת בצעדי ענק לכיוון החשמלי, כשמפעילות מערכי היסעים המוניים מכל העולם נמצאות בתהליכי הצטיידות בכלי תחבורה מבוססי חשמל. בערים הגדולות באירופה המגמה היא ללכת אל הכיוון הזה באופן טוטאלי – עירית פריז כבר הודיעה כי בכוונתה להחליף את צי האוטובוסים לחשמלי במלואו עד לשנת 2025, ובלונדון מקווים לעשות זאת עד לשנת 2037.

יצרנית האוטובוסים הפולנית סולאריס זכתה לאחרונה במכרז ענק, מהגדולים שנערכו באירופה, בשווי 105 מיליון דולרים לייצור 130 אוטובוסים חשמליים עבור החברה המפעילה את התחבורה הציבורית בוורשה. בעיר הבירה הפולנית, כך דווח, מתכוננים להפעיל עד לשנת 2021 מערך הסעת המונים שיורכב מלא פחות מ-400 אוטובוסים חשמליים. בנוסף הוזמנו מסולאריס עוד עשרות אוטובוסים חשמליים המיועדים למטרופוליטניים מרכזיים באירופה, דוגמת ברלין בגרמניה ומילאנו באיטליה.

מלבד המגמה החשמלית באירופה ובעולם המערבי, גם במזרח אסיה, בסין ובהודו – שתי מדינות ענק בכל קנה מידה, אשר ביחד חיים בהן סביב שלושה מיליארד בני אדם, הפיכת התחבורה הציבורית לחשמלית תופסת כיוון ברור ומוחשי. בסין המספרים מדברים בעד עצמם: כ-20% (מאות אלפים) מהאוטובוסים במדינה חשמליים, כשבעיר ההיי-טק המרכזית שנג'ן, המאכלסת מעל 10 מיליון תושבים, 100% ממערך האוטובוסים הוא חשמלי.

גם בהודו בה מערך התחבורה ציבורית עני וצפוף, ישנה מגמה להפוך את התחבורה לחשמלית. רק לאחרונה דווח כי יצרנית אוטובוסים הודית בשם טאטה מוטורס קיבלה לא פחות מ-250 הזמנות לייצור אוטובוסים חשמליים ל-6 מפעילות של תחבורה ציבורית ברחבי הודו על מחוזותיה השונים.

ומה קורה פה אצלנו בישראל?

מערך התחבורה הציבורית בישראל אינו עומד ברובו בסטנדרטיים המתקיימים במדינות מערב אירופה. גם בכל הקשור לזיהום אוויר המצב אינו מזהיר, בלשון המעטה. בדיון שנערך בכנסת בשנת 2018 נחשף כי בישראל מתים בכל שנה מזיהום אוויר הנגרם בשל התחבורה הציבורית יותר מ-1,000 אנשים, כשהנתונים הגרועים ביותר התגלו בתחנות הרכבת הסואנות של תל אביב וגוש דן, שם מתקיימת חריגה מתמדת מערכי הסביבה שנקבעו על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

לאור הנתונים הנ"ל ובעקבות ההבנה שזיהום האוויר שיוצרת התחבורה הציבורית חורג מהנורמה, המחוקק וחברות התחבורה הציבורית פועלים בשיתוף פעולה במטרה לצמצם את מידת הזיהום באמצעות מעבר לשימוש ברכים חשמליים. מפעילות קווי האוטובוסים הגדולות, דן ואגד, החלו להצטייד באוטובוסים חשמליים תוצרת סין כבר בשנת 2013, וכיום מופעלים כמה עשרות כאלו ברחבי הארץ, בעיקר בערים הגדולות ירושלים, תל אביב וחיפה. משרד התחבורה מצידו קבע יעד עד לשנת 2025 להפוך כ-60% מהאוטובוסים העירוניים לחשמליים – כלומר כ-3,000 אוטובוסים חשמליים שאמורים יהיו לעבור ברחובות הארץ עד אמצע העשור הבא.

האם היעד המדובר אכן בר השגה? לא ניתן לדעת בוודאות, אך ניתן לומר כי הוא קיבל דחיפה משמעותית כאשר לפני מספר חודשים יצרנית האוטובוסים החשמליים הסינית "גולדן דרגון" הכריזה דרך היבואנית שלה לישראל "אוטו חן", כי מעתה יורכבו מרכבי האוטובוסים כאן בארץ, על ידי החברות "הארגז" ו"מרכבים". משמעות הדבר היא שהאוטובוסים החשמליים שאמורים להירכש על ידי מפעילות התחבורה הציבורית בשנים הקרובות יהיו למעשה תוצרת כחול-לבן. מלבד התרומה למשק הישראלי, שינוי זה עשוי להעלות את המוטיבציה של כל הגורמים המעורבים לפנות אל עבר הפתרון החשמלי עבור התחבורה הציבורית ולעלות את יעדי הכנסתו של הפתרון לכלל שימוש נרחב.